<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — השער השלישי קנין חזקה מתוך השער הי"ג</h1>
<h2>דף יג.</h2>
והשער הג' קנין חזקה לא קני אינש בחזקה אלא קרקע ועבדי בלבד כדג' [קידושין כ"ו ע"א] נכסים שיש להם אחריות נקנים בכסף בשטר ובחזקה. ועוד גרסינן [שם כ"ב ע"ב] עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה. וחזקה זו מתחלקת לשני פנים. יש חזקה שאין אדם קונה את הקרקע אלא בשלש שנים וזו היא חזקה שיש עמה טענה כגון שמוכר אומר לא מכרתי ולוקח אומר לקחתי צריך שיביא לוקח ראיה שאכלה שלש שנים וטענת המוכר אינה טענה. אבל חזקה שהיא ברצון שניהם שזה מוכר וזה לוקח ואין טענה ביניהם שאם נעל וגדר ופרץ בפניו כל שהוא ולאחר מיכן רוצה אחד מהן לחזור לאו כל כמיניה כדג' [ב"ב כ"ח ע"א] חזקת הבתים והבורות והשיחים ומערות ומרחצאות ושובכין ובית הבדים ועבדים וכל דבר שהוא עושה פירות חזקתן שלש שנים מיום ליום. ועוד גרסינן [שם מ"ב ע"א] בד"א במחזיק אבל נותן מתנה והאחין שחלקו נעל גדר פרץ כל שהוא הויא חזקה ואמרינן עלה [שם נ"ב ע"ב] אטו כל הני דאמרינן לאו חזקה הוא הכי קאמר בד"א בחזקה שיש עמה טענה כגון מוכר אומר לא מכרתי ולוקח אומר לקחתי אבל חזקה שאין עמה טענה דלמקני בעלמא הא דקבעי נעל גדר ופרץ כ"ש ה"ז חזקה. וחזקת עבדים היכי דמי כדג' [קידושין כ"ב ע"ב] כיצד בחזקה הנעיל לו מנעלו התיר לו מנעלו או שהוליך כליו אחריו לבית המרחץ הפשיטו הרחיצו סכו גררו הגביהו כל שהוא. פי' שאם עשה א' מכל אלו התשמישים העבד לרב קנאו הרב. ובעינן כי הני תשמישין שיהא העבד מצטער והרב נהנה אבל אי הוי תשמיש דזה נהנה וזה נהנה כגון הבא על שפחתו לא קנאה בביאה כדג' [שם] השתא דאמרת כל מידי דאית ביה הנאה לרבו כגון הגביהו קני אלא מעתה שפחה כנענית תקנה בביאה ואמרינן ה"מ היכא דזה נהנה וזה מצטער הכא זה נהנה וזה נהנה. ולענין חזקת קרקע כגון ששניהם רוצין והיא החזקה שאין עמה טענה כדג' [ב"ב נ"ב ע"ב] נעל וגדר ופרץ כ"ש ה"ז חזקה ואמרינן עלה [שם נ"ג ע"א] וכמה כל שהוא אמר שמואל גדר גדר והשלימו לעשרה פרץ פרץ כדי שיכנס בה ויצא הויא חזקה. וצריכינא דתהוי חזקה זו לפני מוכר ושתק מוכר ולא אמר ליה ולא מידי התם הויא חזקה ולא בעי למימר ליה לך חזק וקני. אבל יש חזקה שלא בפניו אם יש עדים שא"ל לך חזק וקני והחזיק שלא בפניו כה"ג הויא חזקה ואי לא לא הויא חזקה כדג' [שם נ"ב ע"ב] תני רב שרביא בקדושין דבי לוי נעל וגדר ופרץ כ"ש בפניו הויא חזקה בפניו אין שלא בפניו לא אמר רבא בפניו לא צריך למימר ליה לך חזק וקני שלא בפניו צריך למימר ליה לך חזק וקני. ובעינן דלהוי האי גדר והאי פרץ כדג' [שם נ"ג ע"א] האי גדר היכי דמי אי נימא דמעיקרא לא סלקי ועיילי בה מאי עבד אלא דמעיקרא הוו סלקי בה והשתא לא סלקי בה, טובא עבד אלא דמעיקרא סלקי בה ברוחא והשתא סלקי לה בדוחקא. ולענין פרץ נמי הך פרצא ה"ד אי נימא דמעיקרא עיילי בה והשתא נמי עיילי בה מאי עבד אלא דמעיקרא לא עיילי לה והשתא עייל לה טובא עבד אלא דמעיקרא עיילי לה בדוחק' והשתא עיילי לה ברוחא. וכללו של דבר בעינ' דלהוו אותו גדר או אותו פרץ הועלה לקרקע כדג' [שם] אמר רב אסי א"ר יוחנן נתן צרור והועיל נטל צרור והועיל הרי זו חזקה מאי נתן ומאי נטל אי נימא [נתן צרור] דסכר מיניה מיא נטל דאפיק מיניה מיא מבריח ארי מנכסי חברו הוא אלא נתן דצמיד מיא נטל דפתח מיא.
